<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן כ"ה</h1>
<h2>דף לו:</h2>
ועל הפלפל וזנגביל כתב הרי"ף פלפלי רטיבתא מברך עליהם בפ"ה וכ"כ רבינו האיי גאון ז"ל, יבשתא ולא כלום דלאו מיכלא הוא וכן פסק הרשב"א ז"ל והוא ז"ל נתן טעם בדבר לפי שאין נוטעין אותו אלא על דעת שיתייבשו וכן נמי זנגביל רטיבתא בפ"ה יבשתא ולא כלום ולסברא זו נוטים מקצת הגאונים ז"ל והר' יונה ז"ל כתב דאין דין הפלפל והזנגביל שוה אלא ביבשתא דאין מברכין כלל אבל ברטיבתא על הזנגביל בפ"הא ועל הפלפל בפ"הע ומביא ראיה לדבריו ממשז"ל ונטעתם כל עץ מאכל לרבות את הפלפלין הנה נראה בפי' כי הפלפל נקרא עץ ומלבד ראיה זו מביא כמה ראיות אחרות שעל הפלפל הלח מברך בפ"הע וכן דעת הראב"ד ז"ל. וכתבו רבני צרפת כי כמו שאמרו בפלפל יבשתא ולא כלום ה"ה לכל דבר שהוא כיוצא בהן שאין דרך לאוכלן חיים כמו שהן אלא שמערבים אותם עם דברים אחרים. כתב הר' יונה ז"ל שעל האגוז שקורין מושקא"דה מברכין בפ"הע ועל קנה שקורין קני"לא מברכין בפ"ה ועל אותם שהם ספק מברכין שהכל וכן נמי כתב הר"ח ז"ל, ועל דבש תמרים הזב מאליו כתב הרשב"א ז"ל שמברכין עליו בפ"הע ולבסוף מעין ג' וי"א דאין מברך עליו רק שהכל אבל אם שרה התמרי' במי' ובשלן כה"ג מברך שהכל דלא הוי אלא זיעה בעלמא כ"כ רבינו האיי גאון ז"ל בשם מקצת רבוותא ז"ל. ועל דבש קנים שנקרא צוק"ר בפ"הא וכ"כ בה"ג, ור"ח ז"ל אומר שברכתו בפ"הע לפי שמוציאו מבשול הקנים המתוקים. והרמב"ם ז"ל כתב שעל הצוק"ר מברך שהכל לפי שאינו אלא מזיעה בעלמא. וי"א שאם הוא בעין מברך עליהן בפ"הע ואם אינו בעין שהכל לפי שאין דנין אותו אלא לזיעה וכתב הר' יונה ז"ל שאין זה נכון דודאי זיעה בעלמא הוא דהא לענין ערלה אינו חשוב משקה אלא היוצא מן הענבים ומן הזיתים כדאיתא בפרק העור והרוטב. וכיון שאינו חשוב משקה לענין ערלה ה"ה לענין ברכה ואין מברכין עליו רק שהכל. ויש שואלין מפני מה אין מברכין על דבש תמרים כתמרים ועל שכר שעורים כשעורים כמו שמברכין על מי שלקות כשלקות את"ל שדבש תמרים אשתני לגריעותא ולפיכך אשתני לברכה גרועה אבל מי שלקו' לא אשתני לגריעותא ולפי' מברכין עליהם כשלקות תינח דבש תמרים אבל שכר שעורים מאי איכא למימר דהא אשתני לעלויא וי"ל דאין לדמות ענין שכר למי שלקות לפי שמי שלקות לא יצאו מתורת אוכל שכן דרכם של בני אדם לאכול פתן בהם כמו בשלקות לפי' דין הוא שיהיו חשובין כשלקו' לענין ברכה אבל שכר שאינו עשוי כלל רק לשתיה נמצא שיצא לו מכל וכל מתורת אוכל לפי' יצא לו מענין השעורים לענין הברכה ואין מברכין עליהן רק שהכל. והר' יונה ז"ל כתב כי לפי' יוצא שכר מכלל הברכה ראשונה לפי שכבר יצאו השעורים האלה ג"כ מכללם שלא יוכלו עוד להגיע למעלה גדולה מזו אבל שאר השעורים נוכל לעשו' מהם פת ולברך עליהם המוצי' הלכך כיון שעשיית השכר גרעו מהגיע אל מעלת הפת גרעו ג"כ לברכה ואין מברכין עליהן רק שהכל.
